חדשנות בענף הבניה

בשנים האחרונות ניתן לחוש בתנודות משמעותיות בענף הבניה. רבים מהשינויים קשורים בהקמתן של מספר חברות טכנולוגיות שהפכו שחקניות משמעותיות בענף וטכנולוגיות חדשות החלו מיושמות בפרויקטים רבים, קטנים כגדולים.
כינסנו את מיטב השחקנים המקדמים כניסה של טכנולוגיות חדשות ומתודולוגיות בניה מתקדמות, לדיון על חדשנות בענף, על האתגרים בהטמעתן של טכנולוגיות חדשות ועל ההתפתחויות הצפויות בענף בשנים הקרובות.

ישראל, הנתפסת כמעצמת הייטק מובילה בעולם, לא מפגרת מאחור בחדשנות הטכנולוגית בבניה. חברות טכנולוגיות ישראליות המתמחות בבניה הפכו לשם דבר בענף הבניה העולמי וישראל פועלת כשחקן משמעותי בתחום.

שאלנו את המומחים על האופן בו נתפסת ישראל בשוק הבניה העולמי ועל הפתרונות הטכנולוגים הקיימים כיום ויישומם בענף.

צחי פלאטו, מנכ״ל ConTec מסביר: ״ConTech הוקמה לפני ארבע שנים עם חזון להפוך את ישראל למוקד עולמי בעולמות הקונסטרקשן טק, מתוך הבנת הפער הגדול הקיים בין הבעיות הקשות של הענף: הפריון הנמוך, בעיות תקציביות, אי עמידה בלוחות זמנים וכו׳, ובין מה שהטכנולוגיה מסוגלת להציע. על אף שאנו רחוקים מלגשר על הפער הזה, ממיפוי שערכנו לאחרונה ב-ConTech, ניתן לראות כי קיים מגוון גדול מאוד, גם כמותי וגם איכותי, של פתרונות הניתנים ליישום לאורך כל תהליך הבניה, החל מתהליך הייזום, דרך התיכנון, המשך בשלבי הביצוע בפועל ובהמשך גם בתחזוקה ובניהול הנכסים. בשיחה שניהלתי לאחרונה עם משקיע בתעשיה שהיה בעברו בכיר באחת מחברות הבטון הגדולות בעולם, הוא מיפה את התחום לשלוש גיאוגרפיות: הכסף נמצא בארה״ב, הלקוחות והבניה המתקדמת נמצאים באירופה והטכנולוגיה היא ישראלית. העולם בהחלט תופס את ישראל כמרכז טכנולוגי משמעותי בתחום״.

אריק שיבי, מנכ״ל WeBim, התייחס לשינוי שעשה ה-Bim בענף ועל היישום של הכלי הזה כאן בארץ: ״היישום הראשוני של ה-Bim בארץ היה בתחום התכנון, מתוך הבנה של היזמים ושל חברות הבניה כי זהו כלי המאפשר האצה ויעילות בתהליך התכנון, באמצעות עבודה על מודל אחד משותף. השלב הבא של יישום ה-Bim בענף יהיה בשלב הביצוע. ניתן להבחין בניצנים של יישום בשלב הביצוע, בעיקר בשלב המעבר מהתכנון לביצוע. עתה נדרשת הטמעה מלאה בשלב הביצוע ולאחריה יישום ושימוש בכלים אלו גם בשלב האחזקה. אני בהחלט רואה בשנים האחרונות אימוץ והבנה של המתודולוגיה וברצון אמיתי ליישם את הכלים האלו במקומות חדשים״.

גל אפרים, מנהל מוצר בחברת Veev, המתמחה בבניה מודולרית, התייחס להתפתחות התחום: ״בארץ יש מוחות טובים וכלים מצויינים ליישום הידע. בבניה המודולרית אנו מנסים לתחום את כל נושא הביצוע, החל מתכנון מאוד מדויק וממוקד ועד שלב האחזקה. תכנון נכון יאפשר ייצור וביצוע מדויק בשטח. בבניה המודולרית יש חשיבות גדולה לסינרגיה בין שלושת השלבים: התכנון, הייצור והביצוע בשטח. התיאום הכולל בין שלל המערכות בתחום הזה הוא קריטי, ללא תכנון מראש של התיאום ושל שיתוף הפעולה הזה, הבניה המודולרית לא מיושמת בצורה מלאה ומיטבית״.

דרור שגב מנכ״ל רמדור התייחס לחדירה של הטכנולוגיה לענף .
״רמדור מלווה את ענף הבניה כבר 30 שנה ואני בהחלט רואה שינוי משמעותי בענף. ניתן לזהות טרנדים של חדשנות בענף שכבר קרו וישנם חידושים רבים שקורים ממש עכשיו. בעוד כמה שנים נסתכל אחורה ורק אז נבין את השינויים המתרחשים בימים אלו.

ברמדור מיפינו חמישה טרנדים של חדשנות בענף הבנייה, חלקם מתרחשים בימים אלו וחלקם עתידים להתרחש בשנים הקרובות:

  1. קולבורציה, שיתוף מידע: לא קיים כיום פרויקט גדול שעובד ללא כלים לשיתוף מידע. הענף, שהינו ענף שמרן ומסורתי אימץ את הכלים לשיתוף מידע מתוך צורך אמיתי לתיאום בין שלל הגופים המפעילים כל פרויקט ונמצאים במקומות שונים בעת ובעונה אחת.
  2. מידול: המידול מתייחס לפרויקט כתלת מימדי. שיתוף מידע דו מימדי אינו מספיק כדי לבנות תכנון אמיתי של פרויקט, נדרשת בניה של הפרויקט לפרטיו. ברגע שאתה מתייחס באופן מדויק לפרטים ומשקף את המודל הפיזי בצורה ממוחשבת, היתרונות הם אדירים. תחום המידול מיושם כבר היום בשלב התכנון וכן בהרבה מאוד תהליכים של As Made. מיפוי של האתר בצורה פיזית על ידי שימוש בטכנולוגיות, כמו למשל שימוש ברחפנים לצילום האתר, מאפשר להשוות בין התכנון לביצוע בלייב ולהבין מה קורה בפועל בפרויקט. המידול בשלב הביצוע עדיין נמצא בחיתוליו אך אנחנו בהחלט בדרך לשם.
  3. בקרת אתר אוטומטית: במציאות הענף כיום קשה למפקח הבניה לשלוט בכל האספקטים של הביצוע ובכל פרטי הפרטים באתר הבניה. בקרת אתר אוטומטית ממחשבת את תהליך הפיקוח על ידי יצירת מודל של המתרחש בשטח, השוואה לתכנון והצבעה על הפער בין התכנון לביצוע.
  4. הגישה התעשייתית: גישה עתידית זו מנסה להעביר חלק משלבי הביצוע לאזורים סטריליים יותר, מחוץ לאתר הבניה. ייצור של פריטים בצורה אחידה מחוץ לאתר ישנה בצורה מהותית את פני הענף. בדומה לייצור בלוקים, יועבר ייצורם של קירות או אפילו יחידות מגורים שלמות, אל מפעלים מחוץ לאתר ורבים מפועלי הבניין יהפכו למעשה לעובדי מפעל. המהפכה שיביא יישום גישה זו לענף יבוא לידי ביטוי גם ביכולת הפיקוח ובאיכות הביצוע.
  5. ״הפועל הביוני״: אני עד למיזמים מדהימים בתחום הרובוטיקה המגיעים מתחום התעשייה ועתידים להשתלב גם בענף הבניה, החל מזרועות רובוטיות, דרך שלד חיצוני לחיזוק פועל הבניין ועד רובוטים של ממש. זה טרנד שנראה כרגע ממש כמדע בדיוני, אבל בהחלט יש התפתחויות גם שם״.

שאלנו את המומחים שלנו על האתגרים והחסמים המונעים מן הענף לצעוד קדימה:

לדברי אריק שיבי המילה חסמים היא מילה קשה לתיאור המתרחש בענף: ״יש כאן אבולוציה. כמי שמכיר את הענף שנים אני יכול להעיד שיש כאן בהחלט אבולוציה. ברגע שאבולוציה מתגלה כיעילה השוק מאמץ אותה. נדרשת הנגשה מושכלת של המודלים. ברגע שנשכיל להציג ליזם איזה מידע הוא יכול לכרות מתוך המודל, יהיה פשוט הרבה יותר לפתוח את היזם לקבל את המודלים האלו. צריך להתחיל בצעדים קטנים ובדרך מדודה ואני בהחלט מאמין שדברים יזוזו. כבר היום הענף בארץ נמצא במקום ממש טוב״.

צחי פלאטו התייחס להטמעת הטכנולוגיה ושינוי דרכי החשיבה של הגורמים בענף: ״קונטק היא דוגמה טובה למצב כיום: השותפים שלנו הם משרד השיכון, משרד הכלכלה והתאחדות הקבלנים, אלו כולם גופים היפר שמרניים. בסופו של דבר, בקצה החבל, יש את הקבלן, את היזם, מי שאמור להטמיע את הטכנולוגיה, בהשקעה של שעות עבודה והון, ואנשים מפחדים, הם אומרים זאת בצורה גלויה. לא פעם שמעתי מקבלנים דברים כמו ״מספיק קשה לנו גם בלי הטכנולוגיה שלכם״.
אחת הדרכים להתקדם למרות החששות הללו, היא שותפות עם הרגולטור. כשהרגולטור הוא זה שנותן את הדחיפה ואת הסיוע וחולק את הסיכון עם מי שבסופו של דבר מטמיע את הטכנולוגיה בשטח, אז החשש הוא משמעותית נמוך יותר״.

גל אפרים מאמין גם הוא שהחסם העיקרי הוא החשש של אנשים משינוי: ״ אחד הקבלנים הגדולים שאני עובד איתו ומעריך אותו, אמר לי לא פעם ״ עזוב אותי, אני עושה את זה כבר 60 שנה ואני עושה את זה טוב, במקסימום אני אפסיד שני מערבלי בטון במהלך הפרויקט. הכל בסדר, זה הכל חלק מהאופרציה״. קשה מאוד להוציא אנשים כמוהו מדרכי חשיבה כאלו, המוטמעות בהם כבר שנים. מדובר בקבלן מוכר ומוערך בענף, אם הוא לדוגמה, היה מוביל את התהליך של הטמעת החדשנות והטכנולוגיה, היינו רואים קבלנים נוספים מאמצים אחריו את הגישה החדשה ובסופו של דבר מעלים את רמת האיכות בפרויקטים שלהם ובענף כולו. בשורה התחתונה נדרשות דרכי חשיבה חדשות ושינוי דרכי חשיבה הוא תהליך שלוקח זמן״.

דרור שגב, מנכ״ל רמדור, הציג עמדה שונה מעט. לדעתו, עיקר הקושי ביישום החידושים בענף קשור בכך שרבים מן החידושים עדיין לא הוכחו כיעילים: ״בסופו של דבר, אם תציע למנהל פרויקט כלי שהוכח כמייעל את התהליך, הוא ימהר לאמץ את הכלי הזה. ברגע שנוכל להוכיח שיש החזר השקעה ברור לכל אותן טכנולוגיות הן יאומצו על ידי השחקנים בענף, זה רק עניין של זמן. התשובה של רבים מלקוחותיי להצעה שלי ליישום טכנולוגיות חדשות היא ״שאחרים ינסו קודם״, ברגע שאנשים עדים לתועלת, קל מאוד לבצע שינויים ולהטמיע טכנולוגיות חדשות וזה האתגר שלנו״.

״אני מאמין כי חדשנות טובה היא חדשנות אשר בראש ובראשונה משתלבת, בצורה בלתי אמצעית- לפחות בשלב הראשון, בתהליכים קיימים בפרויקט״, אומר רונן ברק, מרצה בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון ומנהל תחום הבניה בחברת Versatile. ״לצורך ניהול טוב של תהליכים זה יש לעלות את רזולוציית איסוף המידע. איסוף המידע בענף כיום מתנהל ברמה יומית או שבועית, במקרה הטוב, וחודשית, במקרה הפחות טוב. כשאנחנו מדברים על ייעול איסוף מידע, אנו מדברים על איסוף מידע ברמה של שניות, דקות ושעות. ב-Versatile בחרנו לנהל את איסוף המידע, על תהליכי החוץ, מהמקום החולש על מירב התהליכים המתרחשים באתר, מהעגורן, ההופך למעין מגדל פיקוח. ברגע שהטכנולוגיה שלנו מיושמת מתחיל איסוף מידע ברזולוציה של שניה והמידע הזה משרת את מנהל הפרויקט בשני אופנים: הראשון, שיפור נצילות העגורן ב- 25%-30%. והשני, פיקוח על תהליכי הבניה, בחינה של יעילות התהליך היא קריטית לביצוע שינויים שיעלו בצורה משמעותית את הפריון של האתר״.

העתיד בענף הבעיה - מה צופן העתיד?

צחי פלאטו צופה כי בעולמות התכנון נראה מהפכה בתכנון האוטומטי: ״עבודת התכנון כיום רחוקה מלהיות אופטימלית וברור שתוכנה יכולה לעשות זאת טוב בהרבה מבני אדם. אצלנו בחממה ישנם שני סטארטאפים העוסקים בדיוק בזה, אוטומציה של תהליכי תכנון, אנחנו עוד לא שם אבל זה נראה בהחלט מבטיח. בתחום של הביצוע אני חושב שנדרש להרבה יותר סטנדרטיזציה כדי ליצור מודולים שניתן יהיה לעשות להם התאמה אישית. עם כל הכבוד לתיעוש וליצור כמותי, אף אחד לא רוצה לגור בבלוקים גנריים״.

חברת Buildots מציגה טכנולוגיה שבאמצעותה ניתן לאסוף מידע בזמן אמת מאתר הבניה, על ידי שימוש במצלמה המתעדת את האתר ב-360 מעלות. הטכנולוגיה של Buildots יוצרת דגם דיגיטלי העומד להשוואה כל העת מול תוכנית הפרויקט ומאפשר פיקוח אחד לאחד על פרטי הביצוע ועל הפערים בין הביצוע בשטח ובין התוכניות. פערים אלו מאותרים ומאפשרים בדיקה, שיפור וייעול של תהליכי הבניה כבר בזמן הביצוע. אביב ליבוביץ', סמנכ״ל מוצר ב-Buildots, מדבר על עתידו של ניהול התהליך: ״צריך להשכיל להתחבר לתהליך הקיים ולפעול מתוך הצורך שהלקוח מעלה ולהיזהר מ״להנחית״ על מנהל הפרויקט דרכים שנתפסות בעינינו כ״נכונות יותר״, גישה כזו תקשה על הטמעה של הטכנולוגיות החדשות. ההצלחות שלנו קרו תמיד במקומות בהם החדשנות התחברה לתהליכים קיימים״.

לדבריו של אריק שיבי, המתודולוגיה כבר קיימת ועובדת, השינוי הנדרש הוא בניהול הפרויקט. ״אם הקבלן היה מעורב בתהליך התכנון ומכיר את המודל עוד לפני שלב הביצוע זה היה נהדר. אם מנהלי הפרויקטים יכלו לתת תובנות בשלב התכנון הם היו נהנים מהתוצרים של התהליך. חידושים טכנולוגיים תמיד יהיו, השינוי הנדרש הוא לדעת לנצל בצורה מיטבית את כל מה המידע שכבר קיים בטכנולוגיות השונות ולייצר מתוכו. אנחנו נמצאים מרחק נגיעה משם״.

מרכז החדשנות בחברה למשק וכלכלה, החברה האחראית על בניית מרבית מבני החינוך והציבור בארץ, הקים אף הוא מרכז חדשנות מוניציפלי: ״המרכז מהווה מרקט-פלייס במסגרתו אנו חושפים את הרשויות המקומיות לקידמה ולטכנולוגיות הקיימות מצד אחד, ומצד שני מהווה המרכז פלטפורמה מצוינת לחברות הפועלות באקוסיסטם להציג את הפתרונות שלהם״ מספרת שירי רוטנבך-סיון, המנהלת את מרכז החדשנות במשכ״ל.

״Vertically Integrated Company הן העתיד״, אומר גל אפרים. ״היתרון של חברות כאלה, הנותנות מענה לכל שלבי הבניה, ושל Veev כחברה כזו, הוא שאנו משמשים גם כמתכנן וגם כקבלן מבצע בפרויקט.
כשאנחנו מדברים על ייצור המוני אנחנו בעצם מדברים על ייצור מותאם אישית המוני. על ידי שימוש בכלים המוטמעים באוטומציה ובתהליכי הייצור ניתן יהיה לייצר מוצר ייחודי עבור כל לקוח. חלק מהדברים כבר קורים כיום בחלק משלבי הבניה ואנו פועלים לייצר אופרציה מקומית שתדע לתמוך בבניה, או ליתר דיוק, בהרכבתם של בניינים״.

תהליך החדשנות, כפי שמציג אותו דרור שגב מרמדור, ראשיתו בחדשנות מדעית והוא עובר דרך החדשנות התשתיתית, המאפשרת את פיתוחם וקיומם של הכלים הטכנולוגיים המאפשרים את יישומה של החדשנות והפיכתה לשימושית: ״כאן אנחנו נכנסים לפעולה, כשחקנים משמעותיים בשוק. עלינו לבחון את הצרכים הקיימים בשוק ואת הטכנולוגיה הקיימת ולמצוא את החיבורים ביניהם.
אנו צפויים למהפכה בתחום בקרת האתר, באמצעות ה-as made, שכבר קיום מספק לנו מידע נרחב על תהליך הבניה, ניתן יהיה להגיע לתובנות מרחיקות לכת בנוגע לשלב הביצוע. אני צופה כי אתר הבניה בעוד כ-20 שנה יהיה אתר כמעט ללא פועלים. תפקידם של הפועלים המעטים יהיה הפעלת מכונות והרכבה של המבנה.
תחום אחד שעדיין לא מתפתח כפי שצפו וגם אני מתקשה לראות אותו מתפתח בקרוב הוא התחום של ננו חומרים. בתחום הזה נדרשת עבודה רבה והוא נמצא עדיין בשלב החדשנות המדעית״.

בחמש השנים האחרונות חלה מהפכה שקטה בענף וכמעט מבלי ששמנו לב אומצו טכנולוגיות חדשות לקידום המערך הניהולי, הפרויקטאלי בתחום. על אף הקושי בשינוי דרכי חשיבה ועל אף הצמדות גורמים בענף לתהליכי בניה שמרניים, משכילים השחקנים הטכנולוגיים המשמעותיים בענף להתמודד עם האתגרים והחסמים העומדים בפניהם. השינויים כבר כאן והאבולוציה סופה שתאומץ, השאלה היא לא אם, אלא מתי.